נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל היום (חמישי) מדד הדמוקרטיה לשנת 2021 שחיבר המכון הישראלי לדמוקרטיה במשכן הנשיא בירושלים. המדד נערך זו השנה ה-19 ברציפות ומביא את תמונת המצב כפי כמשתקף בסקרים שעורך המכון בקרב הציבור הישראלי למוסדות המדינה. את הדו"ח הגיש נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר ואת עיקריו הציגה עורכת המדד פרופ' תמר הרמן.

מנתוני מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה: בקרב הציבור היהודי חלה ירידה באמון הציבור בצה"ל ל-78%, והוא הנמוך ביותר מאז 2008.

אמון הציבור היהודי בנשיא המדינה נותר ללא שינוי על 58%.

האמון בבית המשפט העליון עלה במידה מסוימת ל-48% ביוני, אך ירד שוב ל-41% באוקטובר.

האמון במשטרה ירד, מ-41% באוקטובר אשתקד ל-33.5% באוקטובר.

בראש סולם המתחים ניצב השנה המתח בין יהודים לערבים (46%), לגביו נמדדה עלייה חדה לעומת שנה שעברה (28%), והוא צוין כמתח העיקרי הן על ידי הערבים (64%) והן על ידי היהודים (42.5%). לאחריו ניצב המתח בין ימין לשמאל (32%), שבשנים האחרונות ניצב במקום הראשון.

נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס למתיחות בכנסת והמראות הקשים שנראו אמש: "ההתלהמות בכנסת מטרידה ומדאיגה אותי וחלקים רבים בציבור. מופעים של שיסוי מביאים רייטינג, אבל פוגעים בראש ובראשונה באמון הציבור בנו".

הנשיא הבהיר "בכוונתי לפעול בנושא בכל דרך מתוקף תפקידי כנשיא מדינת ישראל על מנת להביא להרגעת הרוחות. האמון מצד הציבור הוא הנכס הכי גדול של כל מערכת ומנגנון של כל מדינה; והירידה המתמשכת באמון הזה היא בגדר תמרור אזהרה לכולנו".

על חור האמון במוסדות המדינה אמר הנשיא, "אני מאמין שחוסר האמון בין מוסדות המדינה לבין עצמם, כמו גם המתח הגובר בין הרשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת – הביאו לירידה באמון הציבור, הרואה ושומע היטב את השיח הנוקב, אשר חוצה לא פעם את הגבול, את ההתכתשויות ואת דברי הביקורת – עניינית, וגם פחות עניינית".

הנשיא הסביר את עמדתו ביחס לחוסר האמון ואמר, "כאשר רשות אחת עוסקת כל העת בהצרת צעדיה של רשות אחרת, וכאשר הלעומתיות מחליפה יותר ויותר את השיתופיות ושילוב הזרועות, מה הפלא שהדברים משתקפים גם במידת האמון של הציבור הישראלי? למול תמונת המצב הזאת, אנחנו יכולים וחייבים לפעול אחרת".